תיעוד בית ״טביעת אצבע״ של האיש שהיה.

מה נשאר אחרי שהכל נגמר?
איש אחד: נולד, שורד שואה, מהגר, מקים משפחה, עובד מצייר בונה מפסל ומגדל בנות ונכדות ונכדים גם. אחרי 97 שנים מלאות הוא עוזב את העולם.
הימים ימי קורונה: לוויה מצומצמת, שבעה ללא מבקרים, ומשפחה שנשארה בחו״ל, מתגעגעים עצובים כואבים ורוצים להזכר יחד, אבל אין יחד עכשיו.
עכשיו זה כל אחד לבד.
לבד עם הזכרונות.
מה נשאר מאחור? בית מלא חיים שאינם.

הוזמנתי לצלם את ביתו של סבא מונדק ז״ל.
אני נכנסת אל הבית בדחילו ורחימו, לאט, בשקט -לא להפריע את הצללים בחדרים. היד רועדת לי לפני כל קליק.
למרות שהוא איננו כל פינה בבית מדברת אותו. את סגנון חייו, את הדברים שאהב לעשות, את הפרטים הקטנים שמהם אפשר להרכיב תמונת חיים.

בזמן שאני מצלמת, יש הזדמנות לזיכרונות לצוף : בתו ונכדתו מדפדפות באלבומי התמונות, מעלות זכרונות סיפור רודף סיפור.
כל תמונה נושאת מזכרת.

 יש מרחב חדש שמאפשר את הדיבור על סבא ואת העלאת הזכרונות מתת מודע אל המילים היוצאות ונשמעות. זה זמן חשוב לאלה שנשארו מאחור.
פוטו -תראפיה : תמונה מודפסת היא עדות ״זה היה״, ותמונות חדשות שאני מצלמת יהפכו לזכרונות של אוהביו, אלבום תמונות און ליין, לינק לכולם, בבחינת ״זה היה ״ היה איש אהוב ואיננו עוד.

במשך כמה שעות המצלמה ואני מתעדות את החפצים שהשאיר מאחור.
זו עבודה שיש בה זכות וחסד, עבודה שדורשת רגישות רבה, כלפי היתומה הטריה והמשפחה, כלפי האדם שהיה ואיננו.
אני מתנהלת בביתו כאילו הוא שם בוחן כל תנועה, מבקשת בלב רשות לפני כל קליק.
עד שאנחנו מסיימות ויוצאות מהבית, מגיפות את התריסים, ומחזירות את השקט אל ביתו של סבא מונדק.


 לתיעוד ופרידה אחרונה, אפשר לפנות אלי 0522454032 


#פוטותרפיה

פינת העבודה
פינת טלפון ופסל מעשה ידי מונדק ז״ל
הכינור והיצירה האחרונה שהוא ניגן