״הנוער״ 

אני מצלמת בני ובנות נוער בגיל 14-16  בשיא גיל ההתבגרות בדיוק על הסף במעבר מילדות לבגרות.

גיל  מורכב שבו מתחילים להבין שיש עולם שלא קשור רק בעולמם הפנימי, לפתח את העמדות שלהם לגבי נושאים חברתיים פוליטיים השתייכות ומעמד,עיסוק בשאלת זהות מינית ומגדרית,הזמן שבו מתחילים לסלול נתיב בג׳ונג׳ל הפראי של חברה אנושית.
זה גיל שבו הגוף הוא כדור מרוכז של פעילות הורמונלית ביחד עם הצורך להבין את העולם החברתי הקרוב,והלחצים החברתיים להשתלב,יוצרים פצצה מתקתקת.
תחושת זרות מול תחושת שייכות, 

קבוצת השווים ואיך אני משתלב בה כשאני מרגיש שונה לחלוטין?
הצורך להיות כמו כולם הוא ׳מיומנות קריטית׳ בגיל הזה,חוויה השרדותית.
אני נלחם על הלגיטימציה לחיות,להיות קיים.

בני ובנות הנוער שצילמתי גרים כולם ב״עיר קטנה״ 

הזמנתי אותם אלי לסטודיו להצטלם,להביא את עצמם,בלבוש שלהם הרגיל,מכוונת אותם להתבוננות פנימית,אני מחכה שהם יכנסו לתנוחה הכי טבעית וחסרת דרמה שלהם,ומצלמת אותם כמעט אדישים למצלמה.

במהלך הסשן נוצר אירוע פוטותרפי -בו שני סובייקטים נפגשים בתא האפל של המצלמה,ועובדים יחד באור.

הצילום :פורטרט קלאסי - מוארים באור רך על רקע שחור שבולע כל פרט אחר,הדמות בתמונה מקבלת את מלא תשומת הלב והמבט מופנה רק אליה.

 

תאור הצבה - מתחת לפנס 2019 

הצילומים הודפסו בקנה מידה גדול על חומר שקוף,הודבקו על חלונות כיתה ללימודי ערבית במרכז החינוכי של גבעת חביבה,הכיתה הוצפה באור והפכה למעין קופסת אור גדולה כשהעוברים ושבים מחוץ לבניין יכולים לראות את הצילומים.
״אנחנו עומדים ומביטים בהם אבל לא ברור,מי מסתכל על מי ״