8-3-15

אז מה אם בחוץ שמש והאף שלי מגרד ואני מתעטשת כל חצי דקה בערך?
זה לא אומר שלא ראיתי גשם ורחוב אפל הבוקר .

באתי כדי לצלם כלי קרמיקה , של ליאת שרון ויצא שרק ראיתי פופיקים .
הכלים היו אנושיים כלכך ,כמו דמויות באיזה סרט ישן .
אז מה אם צילמתי שמחות ומוארות צבעוניות?
(בשביל שיהיו לה תמונות טובות לפרסומים שלה)
ביננו דיברנו את השפה שהיא מפענחת עם עצמה וביצירות שלה .
משתנה, מתנקה לאט מסממנים ישנים .
אפילו שצילמנו את כל הקולקציה , מסודרת והכל ... בכל זאת , בשביל עצמנו עשינו צילומים של ״סטופ מושן״כזה :
איש עומד בתחנה בגשם ואל הפריים נכנסת האישה שתשנה את חייו.

 

היא הזיזה את הכלים ואני צילמתי . 

קליק קליק , תוך שניה הם כבר מתנשקים ״יא אללה שלך את מתמסרת בקלות ״

מוג׳ו- זה כשאני מצלמת את מה שאת מנסה להגיד .

זה לא ה״לוקבוק ״ או הקטלוג לחנות האינטרנטית , זה לא משהו שיש על המדף .
זה התוכן , האופי , הדיבור שלך ושלי .
דרך העיניים שלי .

זה יותר טוב מכדור נגד אלרגיה .