9-2-16

בכל פעם , אני נוכחת מחדש, כמה אומץ נדרש כדי להחליט להצטלם , איזה מהלך אנשים עושים עם עצמם עד שהם מרימים את הטלפון וקוראים לי לסשן .
אני מסתכלת על התמונות ונזכרת בנשים שצילמתי .תמיד יש את החשש הראשוני שלהן .
אני מגיעה רגועה , בטוחה בעצמי מצליחה להניח בצד את האגו ,ולהתמסר לחלוטין לאישה שמולי .יחד עוברות דרך כל השלבים , דרך הפחד , הזמן , הדימוי החיצוני והקונפליקט בין הרצון להשתבלל לבין הרצון להביע את עצמך , להעז להסתכל על עצמך בעיניים .
בתור אחת שחיה על הציר האינסופי של כן ולא . אני מבינה את ההתרגשות ואת הדחיה הקטנטונת שעוד מרפרפת אצלה בראש . יש את זו שמדברת , ואת זו שלא מצליחה להחליט מה ללבוש, ״אני לא אוהבת להצטלם״ תמיד יהיה משהו שיפוטי להגיד על עצמך.
כל אחת מנסה למשוך עוד רגע לפני הדבר עצמו.
אבל כשלבסוף את עושה מה שאני מבקשת , שותקת לרגע ומישירה מבט ,
כשאת מסתכלת לי למצלמה , מתחיל תהליך של פריחה .
אין לי מילה אחרת לתאר את מה שקורה כשמצולמת מסכימה לסמוך עלי : פריחה .

בתמונה Dalit Shahar אמנית ומעצבת ,שהזמינה אותי לסטודיו שלה ,לסשן חם ביום קפוא .
צילומים לאתר החדש שלה ולאירוע ׳ אמנים במושבה ׳

*אם את מרגישה אמיצה עכשיו ורוצה גם , תרימי טלפון 0522454032 נקבע .

מעצבת פנים
אמנית
פורטרט