14-1-16

אני שוכבת על הספה , מוקפת ערימות כביסה שקיפלנו .
היא מגיעה , עם אוזניות והטלפון של אבא שלה , שומעת מוסיקה שהיא מחפשת ביו-טיוב .
אוהבת את טיפקס ואת גיא מזיג .
אני רואה את הילדה הזו את התמונה ,נהנית ממנה, מסתכלת חושבת לעצמי דברים טובים. 
למה אני לא עם מצלמה ביונית ,עין שלישית עם עדשה בילט אין ?
בסוף קמה , מביאה את המצלמה , חוזרת לסלון ,מחליפה עדשה , משנה רגישות , מרימה את המצלמה - קליק אחד.
אני רוצה לנקות את הפריים , לפנות את כתמי הכביסה שמפריעים לי בעין , הספר , הדמקה , כל השאר סבבה .
עוד שניה מהססת ,
היא מורידה את האוזניות , והולכת . 

*אבל אני מרוצה מהתמונה, כי זו הילדה והרגע והכביסה שלי , זו ההשראה . 
כשאצלם תמונות כאלה למותג בגדי ילדות מגניב, הסטייליסטית תסדר את החדר קודם , אבל לא ירגישו ...